פואטיקה אירונית ופרסונה של מחבר

248 לנוכח ערב סתיו מחריש ערך האמת של הטקסט, אלא גם על המידה והאופן שבהם הוא נקשר אל הדובר או המחבר . ב'הו הו הזלזלת' אפשר לראות את פעולת המנגנון האירוני בכמה רמות, כשם שמנגנון ההזדהות פועל ב'הנמלט' בכמה רמות . האובייקט הראשוני הוא הטבע, והסובייקט המתבונן בו ומתפעל ממנו הוא המורה אביזוהר . אביזוהר נתון להתבוננותם המתפעלת של תלמידיו ( ובן דמותו הצעיר של המספר בהם ) , והמספר מתבונן על בן דמותו הצעיר ועל חבורת התלמידים שבה הוא כלול . כל רמה של סובייקטיביות מוסיפה אירוניה על הרמה הקודמת, ובכך מרמזת לפרסונה נוספת העומדת 'מאחוריה' . וכך על הרמות האלה המצויות בתוך הטקסט אפשר להוסיף את 'ס . יזהר', ששמו כתוב על הכריכה, כמי שעומד בסוף שרשרת הפרסונות האירוניות הללו . השימוש באירוניה מנכיח אפוא את הדמות המתבוננת שמאחורי הדמות החווה, את המספר שמאחורי הדמות המתבוננת, ואת המחבר שמאחורי המספר . המנגנון האירוני הוא חלק ממעשה הבדיון . המחבר בודה דמות של מספר לא אמין, כדי להזדהות אתו וכדי לקרוץ מאחורי גבו . החומר שממנו עשוי המספר של היצירה היזהרית, גם כשהיצירה משתמשת באירוניה, הוא כמעט תמיד אוטוביוגרפי . ...  אל הספר