פרק ה : הכפר הערבי, הלם המדינה והקו הירוק 181 הספרות, להבדיל מהפוליטיקה, אינה נדרשת בהכרח למנגנון עקבי של הוראות בדבר הטוב והרע . כמנגנון של הכרה וייצוג נדרשת הספרות לעמוד על האחרות של האחר, על היותו בלתי ניתן לייצוג . כזו היא פעולתו של הסיפור הקצר 'השבוי' . הסיפור מתחיל בניגוד שבין ייצוג המציאות של המספר, הנצמד לנקודת מבטו של אחד החיילים, לבין ייצוג המציאות בקטעים שבהם עובר הייצוג מבעד לעיניהם של יתר החיילים . הניגוד נמתח בין תיאור מוגבה העומד על סף המובנות, לבין תיאור צבאי- טכני שבו הסובייקט שולט במושאי הכרתו . המספר מתאר את הנוף בעושר לשוני רב, המעיד על עולם עשיר בפרטים חושניים ובממדים המצויים מעבר 18 בתיאורי הנוף של המספר, הצמחים אינם רק 'צמחים' אלאלייצוג הצבאי הפשוט . יש בהם : 'גריגי אלות', 'בתות', 'דורה' ומתווה נוף המסתיר בתוכו זירות התרחשות שונות הטומנות בחובן אורות, ריחות ורגשות שהתיאור הצבאי הלא ספרותי איננו מוצא בהן : מאחר שרועים ועדריהם היו נטושים בטרשי הצלעות, בגריגי האלות, בבתות ורד- ההרים, ואף בגיאיות המתעכסים שהיו מקציפים אורות – אותם זהרורי דוּרה מאוששים בהקים זהובים יר...
אל הספר