עמדה מוסרית לא עקבית?

פרק ה : הכפר הערבי, הלם המדינה והקו הירוק 177 אמצעי פסול וטמא, גם היום וגם מחר [ כנעני, 'בשיירה ובצדה', עמ' 73 - 74 ] . דוד מלץ, שהתייחס לסיפורים סמוך לכתיבתם, הגיב לדברי המשבחים את הסיפור ואמר דבר דומה לדברי כנעני : אמנם על ערכו האמנותי של הסיפור אין חולק, אך התשבחות שהוא זוכה להן מעניקות כביכול מעמד מחייב גם לטענות המוסריות שבו . מלץ מבקר את הטענה המוסרית של יזהר, ומחזיר אותה מן הספרות אל השדה הפוליטי : ובי עורר הספר, מבחינה זאת, תגובה קשה ורגשות- מחאה חריפים, אף מחשבות מרות על דבר הכוח המוסרי בספר ובסופר – מה מהותו, מה גבולותיו ומה מידת האמת שבו . ודוקא משום שהפרטים המתוארים בספר עם חזקים מאוד ויש בהם אמת אכזרית [ . . . ] כי סוף סוף – הן הכפר הזה 'חרבת חזעה' איננו יחיד בארץ, ואין זה מקרה בודד של גירוש ערבים מכפר המתואר כאן, שביחס אליו יכול המספר 10 של לשאול : 'מלחמה ? במי ? באלה ? ' ויעקב פיכמן יכול לראות בו מק [ ר ] ה סכלות, סכלות רעה וגסה, שלא ידענו להבחין בינה לבין עיקר במלחמתנו – כפרים כאלה למאות, ריקים מהיושבים בהם זה מאות בשנים, אדמות נרחבות ונטושות מחורשיהן זה מאות בשנים, הם ...  אל הספר