המחויבות האפיסטמית של 'ימי צקלג'

פרק ג : 'אין לזה סך הכל' 115 סדיר', ובת ההערה המצועפת דוק של לגלוג : 'בלחץ ההפגזה המוקדמת נסו המקומיים' – והסיום בנשימה רהוטה : 'מיתר הגזרות אין מה להודיע' [ ימי צקלג , א, עמ' 423 ] . הזחיחות של התיאור הרהוט עומדת בניגוד ברור לניסיון של יזהר עצמו לתאר את המציאות הקרבית מתוך זרם התודעה המתגבש בזמן החוויה עצמה . התיאור היזהרי, על עושרו, מתבלט לנוכח לסיכום האובייקטיבי כביכול, של ספי ושל דמויות אחרות : 'אה, – גנח עודד ואמר עוד, – הייתי נותן מה שתרצו כדי שאהיה כבר לאחר הכל . לראות איך ייגמר ולספר לחבריה איך היו התכסיסים . . . ' – 'כן . אמר ספי . – פרשה מעניינת . הו . הו . כבר חשבתי פעם אולי אכתוב ל'מערכות' על קרב גבעה מאתיים ארבעים וארבע, בסוגריים צקלג וסימן- שאלה – לפני שיסלף מישהו את כל התמונה, כדרכם . סיכומים והערכות . פרק א' : הרקע הכללי . ידיעות מוקדמות . נתוני הפתיחה . שלהי ההפוגה השניה . הנגב . המצרים . המצב . זירת הקרבות . שפע של ענין . – גנח ספי . – עובדה מתקשרת בעובדה, וידיעות מתאשרות ממקורות שונים . . . חה- חה . . . ' [ שם, ב, עמ' 824 ] . תמונת המציאות ההיסטורית- המקצועית שמתאר ק...  אל הספר