הפואטיקה המוצהרת של יזהר: אוטונומיה של השדה הספרותי

100 לנוכח ערב סתיו מחריש על הפורמליזם הרוסי והביקורת החדשה, ותוהה על היעדר החידוש התאורטי שלהם ( ספרו התאורטי של יזהר יצא לאור בתשמ"ב, 1982 , הרבה אחרי שתאוריות ספרותיות אלו חדלו להיות חידוש מתודולוגי ) . אולם למרות היעדר החידוש מוצא מעפיל עניין רב בטענתו של יזהר . הוא איננו מתעניין ביזהר התאורטיקן אלא בזהות הביוגרפית שבין יזהר הסופר האוטוביוגרפי לבין יזהר התאורטיקן האנטי- 2 ביוגרפי . מעפיל מוסיף לעמדתו התאורטית של יזהר את הימנעותו ( במחצית השנייה של שנות החמישים ) מלהשיב על שאלונים ביוגרפיים מהסוג המופנה לסופרים . במכתב ליוסף ליכטנבוים כותב יזהר 'בד"כ אני ממאן להשיב על שאלות ביאו- ביבליוגרפיות מתוך עקרון, שפשוטו הוא : אין זה עסקו של איש' . 2 במכתב לטוביה ריבנר הוא בוחר ניסוח תוקפני פחות ומתחכם יותר : 'הפרטים המבוקשים ה"פספורטיים" הם : נולד ברחובות ב- 1916 . 9 . 27 , ומאז ואילך הוא משחר לטוב ולטוב יותר' . 2 לדבריו של מעפיל, הסתתרות ביוגרפית זו באה להסתיר את מגמתם הביוגרפית של הסיפורים ולהדגיש את האוטונומיה שלהם כספרות : יזהר משתמש במוסכמה של הבדיוניות כדי להסתיר מהקורא שלו את הקשר בין ...  אל הספר