הקונפליקט בדבר הדרך לספר סיפור ב'ערימת הדשן'

פרק א : מספרות הילדים לספרות מטה-פואטית 71 זבל, מדפדף לו בספר הטלפון, מוצא מספר, מחייג באצבע קלה, מזמין עשר טונות או מאה טונות, זבל אורגאַני, מכפיל במחיר הטונה האחת, קובע מועד תשלומים, ואוֹטוֹבא בשעתו והופך מאליו מטענו לאחוֹר, ועושה מאחוריו ערימה גדולה, וחוזר ובא כעבור זמן- מה והופך ערימה נוספת על גבי הערימה הראשונה, ועוד נסיעה או שתיים, ויש לך בפרדס כל הערימה הדרוּשה שקוּלה ומדוּדה, עשוּיה וגמוּרה . ואילו בימים ההם . . . 'הה, אנא . אינך מתכוון כעת לפתוח ולספר כל מה שהיה בימים ההם ? איך היו הפרדסים באותם הימים שעברו, ואיך נראו למראית עין [ . . . ] ' [ 'ערימת הדשן', סיפורי מישור , עמ' 7 ] . חילופי הדברים האלה מעמידים את הקונפליקט בין הדמויות כקונפליקט הנסוב על נושא הסיפור . המאזין פותח בפסקה קצרה של פרודיה על התיאור היזהרי הטיפוסי, שאותו הוא איננו מעוניין לשמוע שוב, תיאור נוסטלגי במילים מוגבהות של עולם שכבר איננו . בחירת הנושא, היווצרותה של ערֵמת גללי צאן, מאפשרת ליזהר לנקוט אירוניה מסוימת כלפי המספר, המייצג כאן את יזהר עצמו כסופר . יזהר לוקח על עצמו את הסיכון של שחרזדה, אלא שכאן המספר ...  אל הספר