'פרסונוגרפיה' וזהות: מתודולוגיה ותאוריה

מבוא 47 דרכים מתודולוגיות שונות ולעתים אף מנוגדות : האחת לקוחה מן הסטרוקטורליזם, והאחרת מן הפוסט- סטרוקטורליזם והפנומנולוגיה . מכל אחת מהן נגזרות השלכות הנוגעות לתרומתה של הפרסונה היזהרית להבנת הזהות הצברית המתבטאת ביצירתו . המהלך הראשון הוא הניסיון לפרש את האופן שבו השם 'ס . יזהר' משמש סימן של זהות . בפרשנות זו אני הולך בעקבותיו של הסוציולוג הסטרוקטורליסטי פייר בורדייה, המתאר את שֵם המחבר כאחד המוסדות המרכזיים בקביעת ערכה של יצירת 106 בורדייה מתאר את הטעם האמנותי של 'צרכני התרבות' ואת האופן בו הם אמנות . מעדיפים יצירה אחת על פני האחרת, כדרך שבה הם מייצגים את זהותם, מסמנים את 107 אפשר לתאר את העדפותיהם של צרכני תרבות כפעולות של סימון עצמי, עצמם . של הזדהות . בתוך מערכת משמעויות כזו שמו של היוצר הוא סימן . לפי פרשנותו הסטרוקטורליסטית של בורדייה, כאשר קורא מעדיף מחבר מסוים הוא עושה זאת בשל מקומו של המחבר בשדה הספרות בהשוואה למחברים אחרים, מקום שאותו הוא, ה'צרכן', מזהה כמקביל למיקומו שלו בשדה החברתי . 108 בורדייה אף עורך הקבלה בין מיקומים כאלה לבין מיקומים שנוצרים בתוך הטקסט הספרותי, כפי ...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב