ה. פַּן־שמיות ולאומיות ערבית: נקודות השקה

פרק חמישי 128 בכובד ראש האפשרות של שיתוף פעולה ואף הסכם עם התנועה הציונית, וכמה מאנשיה פעלו במרץ לשם כך . הנציגים הבולטים בהסתדרות הציונית שעסקו בכך היו ויקטור יעקובסון, נציג ההסתדרות הציונית בקונסטנטינופול ומנהלה של ʻAnglo Levantine Banking Companyʼ , שהייתה קשורה לבנק אנגלו-פלשתינה בעיר, ושליחו שמואל ( סמי ) הוכברג, שאותו כינה העיתונאי יגאל סרנה 'סוכן מפוקפק' ולימים הוא נרצח בנסיבות עמומות . 83 יעקובסון ניהל מגעים אינטנסיביים עם נציגי 'התורכים הצעירים' ותיווך בינם לבין אישים ציונים מרכזיים . במקביל פעל יעקובסון גם מול נציגי הלאומיות הערבית וניסה לשכנעם בתרומתה האפשרית של התנועה הציונית לפיתוח המזרח . במסגרת מאמציו הוא אף נכח בקונגרס הפַּן-ערבי הראשון, שהתכנס בשנת 1913 בפריז . בקרב החוגים הערביים הלאומיים בלטו אנשי מפלגת 'הדצנטרליזציה העות'מאנית', שנוסדה בקהיר בשנת 1912 כדי להילחם במגמות הריכוזיות של שלטון התורכים הצעירים, שהוביל בתקופה זו 'הוועד לאיחוד ולקִדמה' . מטרתם העיקרית של פעילים ערבים לאומיים אלה הייתה השגת אוטונומיה תרבותית ערבית במסגרת האימפריה העות'מאנית . התגבשות ה'ערביוּת...  אל הספר
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי