פרק שלישי 54 מי לסמוך וכי לא תועי לבב הם ורודפי קדים המאמינים ביעוד הלאומי וחשים עתידות לישראל . קמיונסקי ויהל"ל סברו, ככל הנראה, שהספר 'טנקרד' בלבוש עברי יש בו כדי לעורר את דעת הקהל היהודית ללאומיות ולחיבת ציון . דברי יהל"ל על אודות ה'אצילים' המתנכרים לאומה ולארץ מקבילים לדבריו של אייזמן על 'הגדולים והגבירים' הבוגדים בעמם ומתנכרים לשאיפותיו הלאומיות . 4 לשני חלקי התרגום הוסיף יהל"ל מבואות נלהבים ( 'משאת בנימין' ו'לחתום חזון' ) , שבהם הדגיש את מה שראה כמהותו של הספר : גילוי 'הסוד של אזיא' . מבואותיו של יהל"ל מעידים על תפיסה לאומית פרוטו-ציונית נלהבת, העומדת כולה תחת ההשפעה של בנימין דישראלי ותפיסותיו כפי שהוצגו ב'טנקרד' ובכמה מספריו האחרים . המבוא כולל דברי שבח מופלגים, ומשולבת בהם התמודדות אפולוגטית עם נקודות שהקשו על יהל"ל להלל את המחבר . כך, למשל, בהתייחסו לטבילה לנצרות הדגיש יהל"ל את גילו הצעיר של דישראלי בשעת מעשה, ואף ציין כי למרות התנצרותו הותירו בו ברית המילה והמורשת היהודית חותם רוחני בל יימחה : 'ובכן בא הילד במסרת דת נצרת בפרק ההוא, אשר לא ידע עוד להבדיל בין אמונה לאמונה . אב...
אל הספר