ה. בנימין דישראלי ותחיית המזרח

הייאוש מאירופה 37 לאומיות פרוטו-ציוניות אִפשרה בפועל הן את הרחבת תחולתו של המושג 'בני שם' הן את הסטת המבט מאירופה לעבר תרבות אחרת, מזרחית-אסייתית . שלושת הפרקים הבאים יעסקו במחברים יהודים מזרח-אירופים בני זמנו של ליליינבלום, שלאור אימוץ העמדה שהיהודים אינם 'שייכים' לאירופה הרחיקו לכת יותר ממנו והצביעו על זיקתם העמוקה אל אסיה ואל המזרח . על פי מחברים אלה, הקשר של היהודים למזרח טומן בחובו תפקיד לאומי בעל משמעויות מפליגות . התפתחותן של עמדות מסוג זה נבעה ממקורות מגוונים . אחד המקורות החשובים והבולטים לעמדות אלה הוא דמותו ויצירתו של המדינאי והסופר הבריטי בנימין דישראלי, הלורד ביקונספילד ( Beaconsfield ) . כפי שנראה, כמה וכמה אינטלקטואלים ואנשי עט יהודים פירשו את כתיבתו של דישראלי – בעיקר ספרו 'טנקרד' אך במידה מסוימת גם 'קונינגסבי' ו'דוד אלרואי' – כקריאה לשיבת היהודים לציון . ייחודו של דישראלי בהקשר זה נעוץ הן בדמותו הייחודית – ראש ממשלה בריטי שהִרבה להתהדר במוצאו היהודי-הספרדי, הן באופי של רעיונותיו – מזיגה של האדרה רומנטית של המזרח עם תחושת עליונות יהודית-'שמית' ומראית עין של עוינות כלפי ...  אל הספר
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי