ג. בין שמים לארים

הייאוש מאירופה 31 מתענוגות מלאכותיים, ובני יפת שמו עיניהם ביותר על היופי והטעם . . . על המראה החיצוני, ולהוטים אחרי התענוגים . פנייתו של ליליינבלום ללאומיות ולחיבת ציון הייתה כרוכה אפוא באימוצה של עמדה מהותנית בדבר שונותם של היהודים ואי התאמתם לאירופה ולתרבותה, בתוספת הנמקה רעיונית מרחיקת לכת, שההבדל בין היהודים לעמי אירופה איננו הבדל דתי או לאומי בלבד . מדובר בהבדל 'טבעי', גזעי-תרבותי, והוא שהופך אותם לזרים באירופה . אמנם, ליליינבלום שילב בתיאוריו מרכיב אנטי-דטרמיניסטי וקבע : 'בדרכיהם [ של היוונים ] בחרו אחרי כן יתר אחיהם' . ואולם, ברור שההבדלים האמורים מוטבעים בטבען של שתי ה'משפחות' מימי קדם : אצל בני ישראל . . . נסעו לירושלים ויתנו את הכסף בבקר ובצאן ובכל אשר אוְתה נפשם, 20 ואצל היונים היו משחקי האלימפּ, המרכבות, ההתחרות עם הרצים, המראות והחזיונות ; אצל הרומים : חיות האיצטדין, התיאטראות והקרקסאות . . . הרומיים בזו ושקצו את העניים, הצדקה והחסד לא נודעו להם . . . לא היתה להם שום הבנה על אודות הצניעות, וגם בימי הביניים וגם עתה עמי אירופא פרוצים בתכלית . . . העוואנגעליום בעיקרו לא הביא ...  אל הספר
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי