פרק חמישה־עשר : על "שליפת הנעל" שבמגילת רות

162 ביטויים ומטבעות לשון חלץ + נעל ( בהקשר לגליסטי [ דברים ] וסיפורי [ שמות, יהושע, ישעיהו ] כאחד ) — ולא על ידי שלף + נעל, המשמש בתרגומים הארמיים לציון אותה פעולה עצמה . מכאן 4 אולם שמוצדקת היא המסקנה, "שהשימוש ברות הוא ארמי" ( או על דרך הארמית ) . דברים אלו טעונים השלמה מסוימת, הן מצד האספקט הלשוני הן מצד האספקט המקראי . מבחינה לשונית — האם ניתן לראות בארמיזם שלף + נעל ארמיזם מאוחר בלשון המקרא ? ומבחינה מקראית — האם ניתן להסיק ממציאותו של שלף + נעל בפסוק הנידון מסקנה כל שהיא לגבי זמנה של מגילת רות ? במילים אחרות, מהי המשמעות הכרונולוגית שרשאים אנו לייחס להופעתו של שלף + נעל במגילת רות ? ארמיזמים בספרות המקראית, כפי שיודעים אנו כיום היטב, אינם יכולים כשלעצמם לשמש ראיה לאיחור הטקסט שבו הם מופיעים . כבר ביצירות קדומות כשירת דבורה מצויים יסודות שיש להם מקבילות דווקא בתחום הארמית ואשר אין לייחסם לתקופה המאוחרת . ברור אפוא "שמציאותה של השפעה ארמית כשלעצמה אינה יכולה לשמש 5 יש תמיד לזכור, כי חריגה בכל המקרים הוכחה לתאריכו המאוחר של ספר מסוים" . מן הדפוסים המקובלים של לשון המקרא הסטנדרטית, ו...  אל הספר
מוסד ביאליק