פרק עשירי : לשונו של סיפור המסגרת בספר איוב (א—ב; מב 17-7) ומקומה בתולדות העברית המקראית

128 סוגיות לשוניות בחקר ספרות החכמה ב בניתוח שנערך לעיל ביקשנו להראות כי אין להתייחס אל שורת האידיומים הנידונים במאמר זה כאל "סתם" גיווּנים סגנוניים או כאל סטיות "מקריות" מן הסטנדרטים המקובלים של לשון המקרא הקלסית . אף עמדנו על כך, שאין לראות בהם ארמיזמים 54 הביטויים הלא-קלסיים שהובאו בלתי מוגדרים, שרקעם הכרונולוגי מוטל בספק . כאן יש להם מקבילות ברורות במקורות הבתר-קלסיים — הן במקרא הן מחוצה לו, הן בעברית הן בארמית . שגירותם של יסודות אלה בכל המקורות המאוחרים העומדים לרשותנו, והיעדרותם המוחלטת, בסיטואציות ובהקשרים דומים, מן הספרות המקראית הקלסית שמלפני החורבן, היא עובדה ברורה וחד-משמעית שאין אנו רשאים להתעלם ממנה . אף אין להתעלם מכך שיסודות אלה אינם כולם מעוֹר אחד, אלא מייצגים הם קשת רחבה של שימושי לשון מכל תחומי הדקדוק, התחביר והמילון ; כלומר מספקים הם לנו חתך מגוּון ביותר של הלשון שאנו עוסקים בה : עברית מקראית קלסית עברית מקראית מאוחרת שטן = מכשול ( סתמי ) שטן = דמות מכשילה ( מסוימת ) לקח קִבֵּל התפלל בעד התפלל על אחרי כן, ויהי אחרי כן, אחר הדברים האלה וכו' אחרי זאת התיצב לפני ; עמד ...  אל הספר
מוסד ביאליק