בֵּית ( הָ ) אוֹצָר : לתולדותיו של מונח מקראי מתחום המִנהל והשלטון 103 מל"א ז 51 : ויבֵא שלמה את קדשי דוד אביו את הכסף ואת הזהב ואת הכלים נתן באצרות בית ה' מל"א טו 18 : ויקח אסא את כל הכסף והזהב הנותרים באוצרות בית ה' ואת אוצרות בית המלך ( כתיב : מלך ) מל"ב יד 14 : ולקח [ יהואש מלך ישראל ] את כל הזהב והכסף ואת כל הכלים הנמצאים בית ה' ובאצרות בית המלך ירמיה לח 11 : ויקח עבד מלך את האנשים . . . ויבֹא בית המלך אל תחת האוצר 3 יחזקאל כח 4 : עשיתָ לך חיל ותעש זהב וכסף באוצרותיך דה"ב לב 27 : ויהי ליחזקיהו עשר וכבוד הרבה מאד ואצרות עשה לו לכסף ולזהב ולאבן יקרה ולבשמים . . . ולכל כלי חמדה 4 קרוב לכך גם שימושה של המילה לציון מקום אחסון של תוצרת חקלאית : יואל א 17 : נָשַׁמּוּ אצרות נהרסו ממגֻרות כי הֹביש דגן נחמיה יג 12 : וכל יהודה הביאו מעשר הדגן והתירוש והיצהר לאוצרות דה"א כז 28 : ועל הזיתים והשקמים אשר בשפלה בעל חנן הגדרי ועל אצרות השמן יוֹעָשׁ ובקשר לאלוהים מופיע אוצר — בשימוש מטפורי — כמקום "אחסון" של רוח, גשם, ברד ושלג : דברים כח 12 : יפתח ה' לך את אוצרו הטוב את השמים לתת מטר ארצך בעתו ירמי...
אל הספר