פרק שביעי : המונח לִשְׁכוֹת שָׁרִים שביחזקאל מ 44 ומקומו בתולדות הטרמינולוגיה הפולחנית של המקדש

84 חידושי לשון בספר יחזקאל 2 אולם השיקולים שהועלו והראיות שהובאו"לשכות ש ת ים" ( = לְשָׁכוֹת שְׁתַּיִם ) . התמקדו בדרך כלל ביישוב הבעייה הטקסטואלית הספציפית של ספר יחזקאל . עדיין יש מקום, כך סבורים אנו, ללבּן את העניין אף מן האספקט הלשוני הכללי של העברית המקראית ; שהרי גם אם השתבש הסופר העברי בהעתקת אותו פסוק, אין אנו פטורים מלשאול את עצמנו, מהי התפיסה הלשונית המונחת ביסוד דבריו ומהו הרקע הבלשני המשתקף מהם . כיצד אפוא יש להעריך את הביטוי לשכות שׁרים, והיכן ניתן לשבץ אותו במסגרת הנתונים שבידינו לגבי התפתחות הטרמינולוגיה של הפולחן במקדש ? ב אחת מתכונותיו המובהקות של מעשה הפולחן המקראי בימי הבית השני היא היסוד המוזיקלי הדומיננטי שלו, המקיף את תחומי השירה והנגינה כאחד . עובדה זו עולה 4 ואין למעשה בין פרשני 3 הן מתוך ספרות חז"ל,בבירור הן מתוך העדות המקראית המקרא וחוקריו מי שחולק עליה . לעומת זאת אין הסכמה לגבי השאלה אם, ובאיזו מידה, רשאים אנו לקבל עדות זו כמשקפת כהווייתה גם את המציאות הפולחנית 5 של ימי הבית הראשון . אף על פי שארגון השירה והנגינה, בצורה שבה הוא מופיע בדברי הימים, מיוחס 2 ראה...  אל הספר
מוסד ביאליק