66 קדמותה של הטרמינולוגיה הכוהנית הנחה זו, שהשימוש במונח עדה עשוי לשמש ראיה לאיחורם של טקסטים מקראיים, כרוכה במכלול של שיקולים, שהלשוני הוא לאו דווקא מן החשובים שבהם . אולם אין ספק, כי מן הדין לבדוק תחילה את אופן שימוש המילה בלשון המקראית, לפני שבאים לקבוע הלכות בתולדות האמונה או ההיסטוריה המקראית . לבדיקה לשונית של המונח עדה מוקדשות השורות שלהלן . ב שגירותו של המונח עדה בחומש ( כציון לקהל ישראל או לחלק מסוים ממנו ) גדולה ביותר, והוא מופיע שם למעלה ממאה פעמים . אולם השימוש במונח זה מתמעט 3 ונעלם כמעט לחלוטין מן הספרותלאין שיעור בנביאים ראשונים, 21 פעמים בלבד, 4 בתקופה שלאחר מכן — נביאי הספר נזקקים לו שלוש ההיסטוריוגרפית והנבואית פעמים בלבד : הושע ז 12 וירמיהו ו 18 ; ל 20 . יחזקאל, עזרא ונחמיה אינם משתמשים בו כלל . ואילו ספר דברי הימים משתמש בו פעם אחת בלבד, דה"ב ה 6 "והמלך שלמה וכל עדת ישראל הנועדים עליו" — והוא פסוק מקביל למל"א ח 5 "והמלך שלמה וכל עדת ישראל הנועדים עליו" . במילים אחרות : בספרות המקראית המאוחרת — בניגוד למצב המשתקף מן החומש — אין אזכור של המונח הכוהני עדה, לא במסגרת של...
אל הספר