184 אמיר פרג'ון מהחידוש שמחזותיו של פינטר מציעים ביחס למסורת הכתיבה הדרמטית . מטרת הפרק הנוכחי, אם כך, היא להציע גישה המבכרת את הממד השירי- פרפורמטיבי של מחזותיו על פני המובנים המימטים והתוכניים-סיפוריים שלהם . גישה שכזו עשויה לראות בעמימות הכרונית של מחזותיו מאפיין מהותי וחיובי בפואטיקה של פינטר, ולא בעיה שיש לפתור . לשם כך, הפרק מתרכז במחזה הראשון של פינטר, החדר , משנת ,1957 אך מנתחו כמעין מניפסט מוסווה : כהתרסה מכוונת כלפי מסורות כתיבה ממוסדות, המציגה את עיקרי התפיסה הדרמטית שפינטר עתיד לפתח ולשכלל במשך קריירת הכתיבה המגוונת שלו . דרמטורגיה של עמימות : הקהל והקונוונציה התיאטרונית לפי עדותו של פינטר, החדר נכתב במשך ארבעה ימים ולילות בנובמבר 1956 ( 67 , 1996 Billington ) . כחמש שנים היה פינטר שחקן להשכיר ועבד עם כמה קבוצות תיאטרון שנדדו עם הרפרטואר שלהן מעיר לעיר . כך התנסה במגוון רחב של סגנונות, החל ממחזות קלאסיים ( בעיקר שייקספיריים ויווניים ) וכלה במלודרמות, פארסות ומותחנים ( 1985 Thompson ) . לוח הזמנים של הקבוצות נטה להיות צפוף מאוד, ועל כן למדו השחקנים את תפקידיהם בבקרים, ובערבי...
אל הספר