202 | מילים אחרונות לא קיימו הגבירים עם חבריהם לקהילה המקומית, אלא עם ציבורים אחרים, אליטריים ועל - אזוריים . האם הפִּרצה במקומה הטוטלי של הקהילה כרשת חברתית נכונה לא רק בנוגע לגבירים, אלא גם בנוגע לעם הפשוט ? במילים אחרות, האם גם בעבור היהודי הפשוט הקהילה הנייחת והרשת האזורית שלה לא בהכרח היו מוקד העניין והמגעים ? נראה שהתשובה לכך מותנית בראש ובראשונה במשתנה הדמוגרפי : בקהילות כפריות הסיכוי לכך היה גבוה מבקהילות העירוניות, ובקהילות עירוניות גדולות הסיכוי היה פחוּת מבקהילות עירוניות קטנות, שכן הרשת היהודית האזורית יכלה למלא את רוב צרכיו של הפרט, אם לא את כולם . מתוך כך מתברר כיצד קהילות גדולות במיוחד, כמו אסתאנבול ואזמיר ( וכן סלוניקי, שלא נכללה בדיון ) , הפכו מרכזים להתפתחותה ולשימורה של לשון יהודית מיוחדת — הג'ודזמו . הקהילות העירוניות באזורים הערביים של האימפריה לא היו מסדר גודל דומה, וכך קרה שצאצאי המגורשים עברו להשתמש בלשון סביבתם הערבית שעה שבמרכז העות'מאני ובשלוחתו בארץ הקודש דיברו וכתבו בלשון אבותיהם הספרדים . אם כן, הסיכוי שהפרט יקיים קשרים אך ורק עם בני קהילתו הדתית היה אפסי,...
אל הספר