בצרה — מוסלמים, ארמנים ויהודים בנמל מתפתח | 143 המושל הבולט ביותר בתקופה הממלוכית . בשנות 1780 – 1802 שימש סולימאן מושל בגדאד ואיחד תחת שלטונו את רוב השטחים המכונים בימינו עיראק . עוד קודם לכן, בהיותו המֻתַסַלִם של בצרה, כלומר מושל המחוז ( סנג'אק ) של עיר הנמל החשובה באזור, היה הצראף באשי שלו, איש הכספים הראשי, יהודי — יעקב אהרן גבאי . יש לשער כי יחזקאל גבאי, מיודענו מאסתאנבול, מי שעבר מבגדאד לבירה העות'מאנית ומונה לצראף של הסולטאן, היה בן משפחתו . ההיבט הקליינטלי ביחסי סולימאן ויעקב אהרן גבאי בא לידי ביטוי ברור דווקא בשעה שכוח פרסי צר על בצרה וכבש אותה לשנים אחדות ( 1776 – 1779 ) . בעת המצור היה יעקב אהרן גבאי אחד העוזרים העיקריים של סולימאן, אז מושל בצרה, והוא סייע לו בארגון האספקה והציוד לכוחותיו . משנכבשה העיר וסולימאן הוגלה לשיראז, יצא עמו יעקב אהרן גבאי לגלות . הוא שירת את אדוניו בפרס וחזר עמו לבצרה עם שחרורו . עמידתו של הקשר הקליינטלי בַּניסיון הוכתרה אז באקט שסימל את שיא יכולתו של הד'מי להיספח לשכבת העסכרי : יעקב אהרן גבאי קיבל אז צו רשמי ( פירמאן ) שפטר אותו מן החובה לשלם מסים...
אל הספר