3. מגזרים וניצני האימפריאליזם

132 | תמורות בחלב הקונסול . כך באופן פוטנציאלי נוצרה פִּרצה בסדר החברתי המקומי, ובצד שתי שכבות היסוד של החברה — העסכרי והרעאיא ( השליטים והמפרנסים, או במילים אחרות : אנשי הממשל ואנשי העמל ) — עלולה הייתה להיוולד קבוצה חדשה של אנשי עמל בעלי זכויות - יתר כלכליות הנהנים גם מהגנה מיוחדת על גופם ועל רכושם מכוח חסותה של מעצמה זרה . האיום לא היה ברור כל עוד לא יצאה אפשרות זו מן הכוח אל הפועל, אך בתקופה הנדונה כאן התרחבו מאוד הלחצים לקבלת תעודות חסות קונסולרית, והאיום נעשה מוחשי . החסות הקונסולרית נעשתה קורצת כל כך במאה השמונה עשרה, עד שאפילו גבירים מקרב הד'מים של הממשל, ואף סוחרים מוסלמים גדולים, חתרו ליהנות ממנה . אפשר להבין תופעה זו כפרי ההתפתחויות שחלו בתחומים מגוונים ולהעריכה מכמה נקודות מבט . כיוון אחד, אופייני לרש"ל, מדגיש את האופי הנצלני והאנטי - חברתי של התופעה : חסות קונסולרית הייתה נגישה לעשירים ולמיוחסים בחברה המקומית ; היא העשירה אותם עוד יותר, אך בתוך כך הגדילה את העומס על החלשים . לא היו בתופעה זו לא צדק ולא מוסר . ואולם יש מי שיטענו כי הפנייה לחסות זרה נבעה ממצבה של מערכת הממשל...  אל הספר
מוסד ביאליק

המכללה האקדמית אשקלון