פרק חמישי

176 א"ימה פ" – מכשירין שאז יש בכך כדי משקה, והענבים עצמם מוכשרים – כליהלתוךשיערהעדשאמרנו בפירוש הראשון . שאינם – םמנטפישהןוענביםזיתיםלסלידומהזההרילקבל טומאה ונטמאים במשא האדם . מוכשרים לקבל טומאה . לכאורה עדיף לפרש את המשנה בהכשר טומאה, שהרי זה הנושא של משנת מכשירין, וכך פירשו ר"ש יש משניות העוסקות בטומאה ממש, ולא בהכשר טומאה, ניתן לפרשואחרים . אבל מאחר שפה ושם גם את משנתנו בטומאה ממש ( ההסבר הראשון ) . ואכן ההלכה חוזרת בתוספתא טהרות ( פי"א ה"ו, ) ועוסקת בבירור בטהרה וטומאה ולא בהכשר טומאה, ואף בתוספתא עבודה זרה ( פ"ז ה"ד,276'עמ זרה . ) , ואין הכשר טומאה בעבודה 174'עמ זאת ועוד . לעיל נקבע שזיעת הבתים מכשירה לקבל טומאה ( פ"ב מ"א ) ; אם המשניות אינן חולקות הרי שגם אצלנו מעט מיץ הענבים אמור היה להכשיר לקבל טומאה, אבל אינו מטמא . טיעון זה אינו מאמכריע, משום שייתכן ששתי המשניות חולקות . ואכן במשנת נצוק שמענו שהבל המים החמים מט ( מים שהתאדו ) , ואם הם מטמאים אזי יש להניח שגם לחות הענבים מטמאת, וכן לחות השומשומין מכשירה לקבל טומאה ( פ"א מ"ו ) ואדי היין ( פ"ג מ"ג ) מכשירים לקבל טומאה . אמנם זו...  אל הספר
הוצאת משנת ארץ ישראל