התמודדות עם האסתטיקה והאישיות האסתטית בכתביו של אליעזר מאיר (רא"מ) ליפשיץ

דב שוורץ 6 האסתטיקה, ומגלים את עצם חשיבותה בעיניו . הם גם מורים על היכרותו היחסית עם גישות אסתטיות כמו זו של קאנט . קאנט הכיר בכך שהיופי הוא מחוסר מושג, תכלית או סיבה, ואף על פי כן התאמץ להכפיפו לכללי התבונה . לא רק החשיבה והרצון אלא גם הרגש ניתן לביסוס תבוני אפריורי . אף שהיופי כשלעצמו הוא סובייקטיבי, טען קאנט, ניתן לאפיין אותו באופן אובייקטיבי . קאנט נתן דעתו גם על הגאון היוצר . שופנהאואר הוסיף, שההסתכלות האסתטית מאפשרת את התפיסה הטהורה של הדבר כשהוא לעצמו . האידאליזם הגרמני הפוסט-קאנטיאני השפיע במידה מכרעת על ההגות הציונית הדתית ; והיו שהושפעו אף מגישתו של הרמן כהן, שסבר שעקרונות האסתטיקה ניתנים ליצירתיות תבונית . נשוב ונקבע : רא״מ ליפשיץ לא היה אסתטיקן מובהק כשם שלא היה פילוסוף . חשיבות האזכורים האסתטיים בכתביו נעוצה יותר בעצם זיקתו לציונות הדתית וההתחדשות שמחשבת התנועה ביקשה להביא, ופחות ברצון ליצור הגות אסתטית . ( א ) מבוא חייו ואישיותו של רא״מ ליפשיץ היו מורכבים וסוערים . הוא היה דמות משפיעה בציבור הציוני הדתי בארץ ישראל שנים ספורות אחר ראשית התגבשותו של ציבור זה . כשאר חברי המז...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן