פרק ב: תרומתו של מחקר זה

מנחם פינקלשטיין 232 בעניין זה מסדר היום בכנסת — העלה אלתרמן על נס את עקרונות הדמוקרטיה, את זכויות האדם ואת זכויות המיעוט הערבי, ודרש חקירה, חשיפת האמת, הפקת לקחים ומיצוי הדין . כך היה בפעולות חיפוש אחר מסתננים בגליל בנובמבר 1949 , כך היה לגבי גירוש תושבים בלתי חוקיים באבו גוש ב- 1950 , וכך היה באשר לחיפוש נשק גנוב בערב א-שיבלי ב- 1952 , לגבי פעולות סריקה בעת עוצר בטירה ב- 1953 , ועוד . אלתרמן לא מתח ביקורת ישירה על בן-גוריון אגב נקיבה בשמו, ואולם הכתובת הראשונה במעלה לדברי הביקורת הקשים שכתב המשורר הייתה ידועה לכול . כך, כאשר יצא חבר הכנסת תופיק טובי בחריפות נגד התנהגותם של חיילי צה"ל באחד החיפושים, ביקש אלתרמן להביא לתשומת לבם של “חַבְרֵי הַבָּיִת וּמֶמְשֶׁלֶת הַמְּדִינָה" כי הטענה היא נגד אופן ביצוע החיפוש ולא נגד עצם קיומו . ועוד, הטעים המשורר — בלא חקירה ובדיקה, אין חברי הכנסת ולא שר הביטחון עצמו, היינו בן-גוריון, יודעים את העובדות, ועל כן אין מקום להכרזה מראש שמדובר בעלילת שקר . נראה כי התרשמותו הכללית של אלתרמן הייתה שבעניין “מְדִינִיּוּת הַמִּעוּטִים" אין נקוטה “מְדִינִיּוּת בְּ...  אל הספר