פרק ב: "תחום המשֻלש"

מנחם פינקלשטיין 186 עם זאת, ציין אלתרמן, כי בוחר הוא שלא לכתוב את פרטי המקרה . 473 בטור שבעברית לא נקבעו מונחים לאיברי ההולדה ולפעולת ההולדה, ומכאן הסברו לכך שהעברית נקראת "לשון הקודש" . חולק עליו בעניין זה הרמב"ן ( בפירושו לשמות ל, יג ) . וראו מאמרו של אבירם רביצקי "תפיסת הלשון של הרמב"ם — פילוסופיה והלכה" תרביץ עו ( א - ב ) ,185 198 - 199 ( תשס"ז ) . 473 "תחום המשֻלש", לעיל ה"ש 467 , בעמ' 355 . וזאת, לדבריו, לא רק מטעמי צנזורה . הימנעות זו מתיאור פרטי האירוע הביאה את יוחאי אופנהיימר בספרו שירה פוליטית בישראל , לעיל ה"ש 85 , לטעון כי טעם הדבר נעוץ "בשניוּת המאפיינת את ביקורתו של אלתרמן . מְחָאָתִי ככל שיהיה, טורח השיר תמיד להציע מוצא לסבך המציאות" ( שם, בעמ' 77 ) . השניוּת באה לידי ביטוי "בצירוף הצהרותיו בדבר מחויבות לקונצנזוס הלאומי עם ביקורת הממוקדת באירועים שנתפסו כחריגים, או בהצעותיו לתיקון מעשי ורגשי הבאות על חשבון התמקדות בהמחשת הפשעים" ( שם, בעמ' 78 ) . ברם, דברים אלה של החוקר נסתרים, לנוכח זאת שבאותו עניין — פרשת כפר קאסם — פותח אלתרמן את הטור שבו נדון בהמשך, "עם פסק-הדין", לע...  אל הספר