פרק א: האירוע והמשפט

מנחם פינקלשטיין 182 בית הדין הצבאי המחוזי הרשיע שמונה מן הנאשמים ברצח האזרחים ( שלושה זוכו מחמת הספק ) . מפקד הגדוד, רב-סרן שמואל מלינקי, הורשע ברצח ארבעים ושלושה האזרחים בגין מתן פקודת הירי לקציני גדודו . סגן גבריאל דהאן, מפקד אחת המחלקות, הורשע ברצח ארבעים ושלושה האזרחים לנוכח מתן הפקודה לחיילי מחלקתו . טוראי-ראשון עופר שלום, מפקד החוליות במבוא המערבי של הכפר, הורשע ברצח ארבעים ואחד אזרחים . חמישה חיילים נוספים הורשעו ברצח חלק מן האזרחים . כל אחד מן הנאשמים טען להגנתו כי עשה מה שעשה רק משום שהצטווה לעשות כן על ידי מפקדו . טענת הגנה זו נדחתה . לפי קביעת בית הדין, ניתנה אמנם פקודה בלתי חוקית, אולם חובה היה לסרב לה, בהיותה “בלתי חוקית בעליל", דהיינו, פקודה שיש בה “הפרת חוק גלויה ומובהקת, אי חוקיות ודאית והכרחית המופיעה על פני הפקודה עצמה, אופי פלילי ברור של הפקודה" . אין מדובר ב"אי חוקיות פורמלית, נסתרת או נסתרת למחצה", אלא “אי חוקיות הדוקרת את העין ומקוממת את הלב, אם העין אינה עיוורת והלב אינו אטום או מושחת" . 462 זהו, למעשה, המבחן המפורסם של “הדגל השחור" : סימן היכרה של פקודה “בלתי חו...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד