פרק א: סוף שנת 19

מנחם פינקלשטיין 116 שבוע לאחר שהתפרסם הטור "על הסף" כתב המשורר את הטור "על סוף הציונות", 276 והגיב בו על דברי האיום שנשמעו מעבר לגבול הצפוני "להכרית את הציונות" . כאן בחר אלתרמן את תכסיס "ההיפוך הלוגי", או "ההיפוך הסוֹפיסטי" — שנקט פעמים רבות . 277 המשורר מנבא כי אם יפתחו הערבים במלחמה, אזי בסופו של דבר "יִשָּׁכַח בָּעַמִּים הַמֻּשָּׂג צִיּוֹנוּת — / כִּי יֻגַּד רַק : תּוֹלְדוֹת יִשְׂרָאֵל בְּאַרְצוֹ" . 278 הווה אומר : האיום הערבי אכן יקוים מילולית ; הציונות אמנם תוכרת, אך זאת משום שיעדה — הקמת מדינת ישראל — יושג, וזאת בשעה שיהודים צעירים יגנו על גבולם המדיני "לְאַחַר הַפְסָקָה שֶׁל דּוֹרוֹת אַרְבָּעִים" . 279 בשבוע שבו התקבלה החלטת האו"ם כבר כתב אלתרמן על השמחה המהולה בדאגה אצל "אַנְשֵׁי מְדִינַת הַיְּהוּדִים", אשר מחו מהלחי דמעת שמחה, "וַיִּפְנוּאֶל עֶמְדוֹת הַגְּבוּל" . 280 לכאורה, הכול כרגיל : "וְחִיְּכָה אַלְבִּיוֹן בְּלִי קוֹל, / וַעֲרָב סַכִּינָהּ שָׁלְפָה . . . / וְהַכֹּל כְּמֵאָז . . . אַךְ שׁוֹנֶה כֹּה הַכֹּל . . . / יַעַן רוּחַ גְּדוֹלָה חָלְפָה" . 281 צמגש הכסףצ במחצית דצמב...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד