מנחם פינקלשטיין 86 את ישראל על הפעולה בקיביה . יומיים קודם לכן פרסם אלתרמן את הטור “על דבֵקות שאינה במקומה", 190 והביע בו את תמיהתו על כך שמדינת ישראל איננה מגַנָּה בפה מלא את הפעולה בקיביה . אכן, קבע המשורר, יש מקום למדיניות התגובה והגמול, ו"לֹא הֶפְקֵר יִהְיוּנֶפֶשׁוּגְבוּל" . ואולם, אין ולא כלום בין “מֻשְׂכָּל-רִאשׁוֹן" זה לבין המאמץ המושקע לגונן “עַל מַעֲשֶׂה חָשֵׁךְ [ . . . ] / עַל מַעֲשֶׂה אֲשֶׁר פְּסָלְתּוֹאֵינָהּשְׁנוּיָה / בֵּינֵינוּ בְּמַחֲלֹקֶת" . 191 אדרבה : שֶׁכֵּן גַּם מִבְּחִינַת הַכֹּחַ-בַּמִּשְׁפָּט וְלוּ רַק מִבְּחִינַת תַּכְלִית וְהִגָּיוֹן חוֹבָה הִיא שֶׁנִּפְסֹל אֶת הַפָּסוּל, עַל מְנָת שֶׁיֻּדְגְּשׁוּ פִּי-שְׁנַיִם הַצּוֹדֵק וְהַנָּכוֹן ! 192 הפעולה . מכל מקום, אין ספק כי בן-גוריון ידע מראש על פעולת צה"ל בקיביה, ושיקר אפוא בעת שהכריז כי לא צה"ל ביצע את הפעולה . לימים אמר בן-גוריון לאחד ממקורביו כי אכן שיקר, אך היה זה שקר "לטובת המדינה" . כעבור שנים הודה כי הפעולה הייתה "משגה", ואף אמר שהוא "מתבייש בפעולה" . על כל זאת ראו ספרו של מיכאל בר-זהר בן-גוריון — ביוגרפיה כ...
אל הספר