בית שאן בימי המנדט הבריטי, 1948-1918

מוסטפא עבאסי 488 מאוד, והוא נדרש לתת תשובות חדות ומעמיקות על שאלות המחקר . השימוש בחומר התיעודי והארכיוני המקומי רחב ביותר, והוא מנותח לפרטיו . ההיסטוריון שואף לראות את התהליכים ממבט מקומי, המכונה ‘היסטוריה מלמטה כלפי מעלה', ולהשליך ממנו על מאורעות גדולים יותר . למרות החשיבות של מקרו-היסטוריה, אי-אפשר להבין ולתאר לעומק רק באמצעותה את המבנים ואת התהליכים החברתיים של החברות המקומיות ושל היחידים והמרחב החברתי-גאוגרפי שלהם . לכל חברה יש מרחב ייחודי, נוסף על המרחב הגדול והמשותף עם סביבתה . היסטוריית המקרו מדגישה את האזורים המרכזיים ואת המנהיגים החשובים, ומייחסת חשיבות פחותה לאזורי פריפריה ולרבדים חברתיים חלשים, ובייחוד לערי פנים ולערי שדה כמו בית שאן . 2 עם זאת, מחקר המיקרו מתייחס גם לסביבה הקרובה ולערים אחרות שחל בהן תהליך דומה . במקרה של ביסאן הושפעו ההתפתחויות בעיר מההתפתחויות בערים וביישובים סמוכים . עם יישובים אלה נמנים צמח ( סמח' ) , שגם היא ידעה תנופה של ממש בזכות מיקומה על מסילת הברזל ומשכה אוכלוסיית מהגרים, וטבריה, שחוותה צמיחה דמוגרפית וכלכלית והתרחבות בשל התחזקות מעמדו של היישוב ...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב