איתמר רדאי 468 התיכון בתקופה הקולוניאלית, כמו מעמדות בינוניים לא מערביים אחרים, זכו עד כה למחקר מועט בלבד, תאורטי ואמפירי כאחד . קית’ דייוויד ואטנפאו ( Watenpaugh ) הגדיר בספרו המכונן — העוסק במודרניות במזרח התיכון בתקופה הנידונה — את שכבת הביניים הזאת לאורך חופו המזרחי של הים התיכון בין שלהי התקופה העות’מאנית ובין מלחמות העולם כמעמד בינוני . לדברי ואטנפאו, המשגתה של שכבה זו כמעמד בינוני ( middle class ( 'נשענת על קונסנזוס כי יותר משהוא מושג כלכלי ניטרלי “המעמד הבינוני" הוא מבנה אינטלקטואלי, חברתי ותרבותי הקשור למערכת של נסיבות היסטוריות וחומריות’ . 3 לדבריו, המעמד הבינוני במזרח הים התיכון בתקופה האמורה היה מודרני, מערבי או דמוי מערבי, אך שלא כמערב, לא היתה הופעתו תוצר לוואי של תיעוש אלא יש לראותה בהקשר של שינויים טכנולוגיים באמצעי התקשורת, בתחבורה ובחיים העירוניים, כחלק משינוי חברתי ותרבותי . 4 במאמר זה אני מבקש להתמקד בהיבט המקומי של עליית המעמד הבינוני במזרח התיכון באותה תקופה : צמיחתו של המעמד הבינוני הערבי- פלסטיני בירושלים בתקופת המנדט, על מאפייניו הייחודיים, עד קריסתו ועקירתו ב-...
אל הספר