מיקרו־היסטוריה של מחקר השואה הישראלי: דב לוין והפרטיזנים מקובנה כותבים את סיפורם

מיקרו-היסטוריה של מחקר השואה הישראלי 215 המקרו-היסטוריה אלא הגדירה מחדש את הקשר בין המקרו למיקרו ( ‘The micro - macro link’ ) ובכך סללה דרך להבנה מעמיקה יותר של שניהם . 4 מאמר זה יונק את עצם קיומו מהרציונל של המיקרו-היסטוריה : הוא בוחן את זיכרון השואה הישראלי והתפתחות מחקר השואה לא על ידי בחינת המערכות הגדולות, התהליכים הלאומיים והשיח הציבורי, אלא על ידי בחינה לעומק של קבוצה קטנה של צעירים, שקיבלו על עצמם להנציח את פועלם ואת חבריהם . כיאה למחקר מיקרו-היסטורי המאמר מספר סיפור . המיקרו-היסטוריה היא באופייה נרטיבית, מספרת את סיפורם של בודדים שאינם במרכזי קבלת ההחלטות והכוח, ולא בכדי הוגדרה ‘שובו של הנרטיב' . 5 עם זאת אין מדובר כאן במחקר ביוגרפי . ‘אם הביוגרפיה', כותבת ג'יל לפּוֹר, ‘מיוסדת על ייחודיותו של הפרט ותרומתו הייחודית להיסטוריה', המחקר המיקרו-היסטורי מיוסד על ההנחה ההפוכה : ‘עד כמה שיהיו חייו של אדם ייחודיים, הערך של המחקר על אודותם הוא בהיותם דוגמה לכך שחיי הפרט משמשים אלגוריה לסוגיות רחבות המשפיעות על החברה בכללה' . 6 במאמר זה שני צירים מרכזיים — הציר האחד נע מן הקבוצה אל היחיד . ...  אל הספר