יחסו של נחמן סירקין למורשת היהודית

אילון שמיר 66 הבחנה בין תקופת הגותו המוקדמת לזו המאוחרת . הדבר נכון גם בנוגע לביוגרפיה של סירקין, שכתבה בתו מרי ; זו אמנם עוקבת אחר חייו ויצירתו, אך חסרה בה הבחנה בנוגע להתפתחותו הרוחנית והתאורטית . אני רוצה להדגים זאת אגב התייחסות לדיונו של יונתן פרנקל, אשר לדעתי הוא המחקר הטוב ביותר עד כה בהגותו הכוללת של סירקין . פרנקל הדגיש בדיונו את המאמץ האינטלקטואלי העצום שהשקיע סירקין בשנותיו הסטודנטיאליות ( עד 1903 ) , שהיה תשתית פילוסופית להגותו במשך 30 שנה לערך . לדבריו, מרבית הגות זו לא השתנתה כל חייו . 5 פרנקל הציג את חיבורו של סירקין 'שאלת היהודים והמדינה היהודית הסוציאליסטית' ( 1898 ) כבסיס לתכנית אב כוללת : 'במרוצת עשרים וחמש השנים הבאות שכלל את תכנית האב הזאת, אבל לא הכניס בה שום שינוי מהותי' . 6 קביעה זו אינה נכונה בנוגע לתשתיות רעיוניות עמוקות אשר במרכזן יחסו של סירקין ללאומיות בכלל ויחסו ליהדות בפרט, ועל כך אעמוד בהמשך המאמר . פרנקל סיים את דיונו בהגותו של סירקין בשנת 1907 ( אם כי בשאלת הקואופרציה הוא נסמך גם על כתבים מאוחרים יותר של סירקין ) , ולא הבחין בשינויים הדרמטיים שאצביע עלי...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב