פרק ט הציונות – מכוננת ומשמרת התרבות העברית

172 משפט כחול-לבן של מדינה ומשפט פורמליים . עוד במאה השמונה עשרה טען למשל הפילוסוף שלמה מימון שהתערות בחיי מדינה אזרחיים תובעת את ביטולה המוחלט של מאוחר יותר התגלגלה תפיסה זו לכדי עמדה היהדות כישות קולקטיבית נבדלת . אנטי-ציונית שביכרה את החיים היהודיים ׳הרוחניים׳ בגולה על פני הניסיונות המגושמים להגשים את היהדות במדינת לאום יהודי . עמדה זו הייתה נחלתם של אנשי רוח יהודים לא מעטים במאות התשע עשרה והעשרים ( דתיים וחילונים ) והייתה משותפת למשל להיסטוריונים כשמעון דובנוב וסלו ברון, לפילוסופים דוגמת פרנץ רוזנצווייג והרמן כהן ולסופרים דוגמת דוד פרישמן . סלו ברון למשל ראה בתולדות היהדות תהליך של השתחררות מתמדת ממדינה ומטריטוריה, ודובנוב תיאר תיאור דומה את החיים הלאומיים היהודיים כחיים ׳מנותקים 2 באופן דומה פסק משורש פוליטי׳ אשר מתבטאים ׳בשדות רוחניים בלבדיים׳ . המשורר דוד פרישמן במסתו ׳על היהדות׳ : ׳עָם בלי ארץ לא רק שהיה אפשר ואפשר בעיני, אלא שהיה לי התכלית האחת, שאליה שואף רוח ההיסטוריה . במאה העשרים השתמשו בטיעונים אנטי-ציוניים עָם נצחי הוא עָם בלי מדינה׳ . דומים גם ההוגים היהודים ג׳ורג סטיי...  אל הספר
האוניברסיטה הפתוחה

מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

המכון למשפט והיסטוריה ע"ש קרן דיויד ברג, אוניברסיטת תל אביב