19פרק ה המשפט שלה . החוקה מכוננת ( constitutes ) את הסדר הפוליטי והמשפטי של המדינה, והיא טקסט בעל סמליות אזרחית ותרבותית גדולה . אבל דווקא החשיבות התרבותית והסמליות הכרוכות בחוקה המודרנית עשו את חקיקתה בארץ לבלתי אפשרית משום שכל מפלגה רצתה שהאידאולוגיה והתרבות שלה יבואו לידי ביטוי בטקסט החוקתי, ובו בזמן ביקשה כל אחת מהן לצמצם את המקום שתיתן החוקה העתידית לאידאולוגיות ולסמלי תרבות אחרים . לנוכח עובדה זו, חששו בממשלה ובכנסת שמא יתדרדר הוויכוח בעניין תוכן החוקה לכדי מלחמת תרבות ואף למלחמת אזרחים, ועל כן הוחלט לחוקק חוקה מפורקת, כלומר חוקה ללא מבוא, שכתובה פרקים-פרקים, ובכך לנטרל את הדיון התרבותי המסוכן . בקושי הכללי לחוקק חוקים בעלי תוכן יהודי- עברי אעסוק בפרק הבא . כאן אתמקד בקושי המיוחד הכרוך בחוקה ישראלית- עברית ובהחלטה המטא-תרבותית שלא לחוקק חוקה כתובה במסמך אחד . בראש המתנגדים לחקיקתה של חוקה כתובה חגיגית ו׳משוריינת׳ ( כלומר חוקה שלשם שינויה דרושה פרוצדורה מסובכת, למשל רוב מיוחד ) עמד ראש הממשלה דוד בן-גוריון . התנגדותו של ראש הממשלה הראשון לחקיקת חוקה כתובה נבעה במידה רבה מחששו שמא ...
אל הספר