חיי פליטים לאחר הסרת ההסגר 237 הקבוצה שהתגבשה סביב גילל שטורך, משרד הג'וינט המקומי ואחרים . הקהילה בסטוקהולם ראתה את עצמה כמרכזת הפעילות, לא תמיד בהסכמתן של שתי הקהילות הגדולות במלמה וגטבורג, ולא תמיד בתיאום עם שטורך שהיה פעלתן ספונטני שלא רחש שום כבוד לגינוני השלטון השוודיים . הממשלה התייחסה לקהילה בסטוקהולם כאל נציגה של יהדות שוודיה כולה, למרות שלא פעם היו הבדלים בגישה וחילוקי דעות בין הקהילות השונות . עתה, עם הגיעם של הניצולים, היה צורך להרחיב את הפעילות ולחרוג מסדרי קבלת ההחלטות הבירוקרטיים הרגילים . הוועדות השונות שעסקו בסיוע אוחדו לוועדת סיוע מרכזית אחת אשר ריכזה את המאמצים . חוויית הפעילים הייתה שפרץ גל של פעילות נמרצת . ובכל זאת הם היו מודעים לתחושת הניכור של פליטים רבים כלפיהם, ושררה תחושה שלא משנה כמה הם עושים, הפליטים תמיד ירגישו שזה 6 לא מספיק . למרות שנציגי הקהילה לחצו על הממשלה שלא להכריח אף אחד לחזור למולדתו, ההנחה הרווחת הייתה שהניצולים היהודים לא יישארו בשוודיה . רבים מהם רצו לעלות לארץ ישראל, להתאחד עם בני משפחה בארצות אחרות או לחפש את מקומם בארצות שנחשבו כעתירות אפשר...
אל הספר