210 פרק תשיעי 1 העיתונים הרבו לתאר את הניצולות כנשים אסירות משאבים . 2 אולי מתוך רצון להכין את דעת תודה הרוצות לחיות חיים רגילים, הקהל ליציאתן לעבודה . "תנו לנו חירות ועבודה ! " הייתה הכותרת של כתבה ארוכה ואמפתית בעיתון שהופיע באזור דוברסטורפ כבר 3 כאשר הכתבות על ניצולות 1945 תיארו את הנשים כמי ב- 5 / 24 . שמשתוקקות לעבוד ולהתפרנס כמו אנשים חופשיים, סביר להניח שלא הרבה קוראים הרימו גבה למרות החשש שהיציאה לעבודה תהיה ראשית שילובן בחברה השוודית . 4 מצד שני, רבים לא רצו שזרים יתיישבו במדינה . בגלל פחד כללי מהשפעה זרה על אורח החיים השוודי ובגלל זרמים אנטישמיים שרובם היו תת-קרקעיים, הייתה דעה רווחת שהניצולים אמנם אורחים רצויים הזכאים ליחס חם, אבל עתידם לא בשוודיה . 5 טען במאמר מערכת לא חתום בעיתון היומי הנפוץ ביותר במדינה, אחד מעורכי העיתון הליברלי שמסתמן שרוב היהודים הפולנים בקרב הפליטים נרתעים מלחזור לפולין האנטישמית . ובכל זאת, טען הכותב, השיקול המכריע לגבי עתידם הוא שלרובם יש שם עדיין קרובי משפחה וסביבה תרבותית שאליה הם קשורים, וממשלת פולין בוודאי מחויבת להחזרתם למולדת . אם שיקולים אלה ...
אל הספר