[ 150 ] חביבה פדיה מְחַלֶּצֶת נְשָׁמָה בְּהוּלָה מִתּוֹךְ הֲרִיסוֹת, פַּשְׁטוּת מִתּוֹךְגַּלֵּי הַגּוּף חֲסַר הָאֵיבָרִים הַנִּפְרָדִים . וְגַם כְּמוֹ אוֹתוֹ חוֹקֵר — דַּבְּרִי עָלַי בְּהַבְהָרָה : הָאִישׁ שֶׁלִּי הוּא מִשְׁפָּט נוֹתָר בַּחֶדֶר וְגַם בַּמְעָרָה . יֵשׁ אוֹמְרִים הָאוֹתִיּוֹת בּוֹ יְתֵדוֹת . יֵשׁ הַקּוֹרְאִים מִשְּׂמֹאל וּמִלְמַעְלָה וּמִבִּפְנִים . הַמַּרְאוֹת הַצּוֹבְאוֹת כְּבָר יוֹדְעוֹת עָלֵינוּ . אִישִׁי כְּתָב קָדוּם וְעִקֵּשׁ הַלּוֹחֵשׁ בֵּין יְלָדֵינוּ . שירת משפחה של משוררות-נשים נפוצה בספרות הכללית וישראלית, לעומת זאת שירת משפחה של משורר גבר כמעט שאיננה קיימת . כאן, בשדה הגברי שירת הבית שונה לחלוטין : זוהי שירה המחויבת להגן, לנצור ולשמור, אך עם זאת איננה נכנסת לתוך מרחב בורגני . בשירתו של איזקסון בולטת היכולת להתפלל בשביל להתפלל . "דברי נא אלי" כלומר אני מתפלל בכדי שאת תתפללי עלי . "בשבילי שוחחי" כלומר אני ממנה אותך כדי שתתפללי בשבילי . לדבר לאישה זה גם לבקש ולהתפלל . הזיקה בין עצמים לאנשים בשירתו של איזקסון היא לא פעם זיקה של דרישה ובקשה הדדית . העמדה ממקום של...
אל הספר