אורי ארליך 298 העמידה וברכת המזון , ועליהם מוסיפה החובה העיקריים : קריאת שמע , תפילת כלולים בין הפעולות שאותן אפשר לבצע 2 התוספתא גם את שאר הברכות ואת ההלל , " בכל לשון " שהמתפלל מבין ולא דווקא ב " לשון הקודש " . שני התלמודים מנמקים את ההיתר להתפלל ב " כל לשון " בטענה שבתפילה נדרשת 3 , וזאת ניתן לעשות רק בשפה שהמתפלל מבין . כוונת הלב והבנה של המתפלל את דבריו קולעים למגמה זו דברי בעל ספר חסידים : טוב לו לאדם שיתפלל ויקרא את שמע וברכות בלשון שמבין בו משיתפלל בלשון , על אשר לא ידע ספר לאמר " יג ( - יב , כט הו דכתיב ) ישעי , הקודש ואינו מבין בו יען כי נגש העם הזה בפיו ובשפתיו , י ויאמר אדנ . ואמר לא ידעתי ספר , קרא נא זה שמתפלל וקורא ", כבדוני ולבו רחק ממני ותהי יראתם אותי מצות אנשים מלומדה סימן תשפה ( , ) מהד ' מרגליות . ואינו מבין מה שמוציא בשפתיו מפיו ובשני התלמודים וברובם 4 להיתר להתפלל בכל לשון נשמעו הסתייגויות מעטות בלבד , נקודה ראויה לציון היא 5 לכה לדורותיהם נתקבלה דעת המשנה . המכריע של ספרי הה 6 שבעקבות הסוגיה הבבלית הודגש ההיתר להתפלל בכל לשון דווקא בתפילת הציבור . - ההיתר להתפלל...
אל הספר