א. ימים של קטנות

196 | והארץ נתן לבני אדם ספר ליקוטים יקרים מבאר : וזהו הפירוש שאמר הגר שילמוד את כל התורה על רגל אחד, על מדרגה ועמידה אחת, ודחפו באמת הבנין, הוא ז' ימי הבנין, כי הכל אחד, יש ערב ובוקר, טוב ורע, אם כן צריך הצדיק לירד ממדרגתו לפעמים . . . שמאי ביקש ללמד את הגר, כי טבעו של עולם הוא שלא ניתן לקיים את התורה ולהישאר כל הזמן על מדרגה אחת, ולעתים גם יורדים מן המדרגה שבה נמצאים . ובספר בעל שם טוב ( שם, סי' סח - סט ) מובא : בסוד הקטנות שאין עבודת הש"י מאהבה ומיראה רק על דרך ההכרח וטורח רב, בלי תענוג, שנקרא ימי קטנות . . . להבין מהו קטנות ומהו גדלות, דרך משל, כשאדם יושב ללמוד תורה שלא בהבנה הוא בקטנות, שאין שכלו שלם, אבל כשהוא לומד בהבנה ובהתלהבות, אז הוא במדרגות גדולות, שמקושר במדרגות עליונות, וכן בתפילה, ובכל מצוה ומצוה שעושה אדם יש קטנות וגדלות . ומעניין, שלדעת הבעש"ט גם אצל אנשים פשוטים קיימת תופעה כזו ( שם, סי' סז ) : ענין קטנות וגדלות שיש בספירות העליונות למעלה, כך העניין למטה בכל דבר, הן באדם עצמו הן בבגדים, והוא שלפעמים עושה מלאכת הבגד מקולקלין להצר לאדם . . . אצל כל אדם יש ימים שבהם הדבר...  אל הספר
תבונות