ג. היחס למחיר הרוחני שבפעילות ציבורית

160 | והארץ נתן לבני אדם שזכות האבות מרובה, ומעלה אני שכר עליך כאילו אתה עשית משלך את הכל וכאילו מביתך נתתה מה שנתנו הם על ידך . . . רעיון זה עולה גם ממקורות נוספים . לדוגמה, במדרש בראשית רבה ( פרשה לו ג ) נאמר : אמר רבי ברכיה חביב משה מנח, נח משנקרא אִישׁ צַדִּיק ( בראשית ו', ט ) נקרא אִישׁ הָאֲדָמָה ( שם ט', כ ) , אבל משה משנקרא אִישׁ מִצְרִי ( שמות ב', יט ) נקרא אִישׁ הָאֱלֹהִים ( דברים ל"ג, א ) . מבאר המשך חכמה ( בראשית ט', כ ) : הענין דיש שני דרכים בעבודת השי"ת : דרך אחד, מי שמייחד עצמו לעבודתו יתברך ומתבודד ; ויש מי שעוסק בצרכי צבור ומבטל עצמו בשביל הכלל ומפקיר נפשו עבורם . אם כן, צריך לומר לפי המושג, שזה שמתבודד יעלה מעלה מעלה וזה ירד 2 ובכ"ז מצאנו שנח התבודד ולא הוכיח את בני דורו, ממדרגתו . . . לכן אמרו עליו ( עיין סנהדרין קח ע"א ) שאף הוא היה ראוי לכלייה ורק מתבודד לעצמו היה, בכל זאת אחר שנקרא אִישׁ צַדִּיק ירד ממדרגתו ונקרא אִישׁ הָאֲדָמָה, ומשה נקרא אִישׁ מִצְרִי, שהוכרח לִגְלות, שזה מורה פחיתות בנפש, הואיל ומסר עצמו על ישראל בהריגת המצרי נקרא איש אלקים, שהגיע לתכלית השלמות ...  אל הספר
תבונות