רבויות בובודת הה | 103 ברצוני להזכיר בעיה אחת נוספת — מיחזי כיוהרא . הגמרא בבבא קמא ( נט ע"א - ע"ב ) אומרת : אליעזר זעירא הוה סיים מסאני אוכמי [ = נעל נעליים שחורות ] וקאי בשוקא דנהרדעא, אשכחוהו דבי ריש גלותא וא"ל : מאי שנא הני מסאני ? אמר להו : דקא מאבילנא אירושלים . אמרו ליה : את חשיבת לאיתאבולי אירושלים ? סבור יוהרא הוה, אתיוה וחבשוה . אמר להו : גברא רבה אנא . . . גם מכאן ניתן לראות את העיקרון שיש חומרות המתאימות רק לאנשים בדרגה גבוהה . ההצדקה של אליעזר זעירא למנהג החומרה שלו באבלות על ירושלים היה בכך שהוא "גברא רבה" — לולא היה כזה, היה בכך אכן פגם מצד "יוהרא" . פעם שאל אותי תלמיד, מדוע איני נוהג בחומרה מסוימת, שעליה אמר המשנה ברורה שראוי לירא שמים להחמיר . השבתי לו : "כשאתה קורא במשנה ברורה פנייה לירא שמים, אתה משוכנע שהכוונה אליך . לי אין יומרות כאלו" . וראוי גם לציין : נאמר שירא שמים ראוי שיחמיר, אך לא נאמר שהחמרה מביאה לידי יראת שמים !
אל הספר