רבויות בובודת הה | 99 ועיקר הכתוב וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם מצות עשה, שתהיה כל עבודתינו לאל ית' בכל לבבנו, כלומר בכוונה רצויה שלימה לשמו ובאין הרהור רע, לא שנעשה המצות בלא כונה או על הספק אולי יש בהם תועלת . . . אבל מפני שצוה אותנו בפסוק בְּכָל לְבַבְכֶם בעניין חדש להיות כל לבבנו מיוחד אליו יתעלה בענין עשיית המצות כאשר פירשתי יתכן שתבא המצוה הזאת בחשבון רמ"ח מצות עשה . כלומר, לדעת הרמב"ן יש מצווה מיוחדת בכך שלאדם יהיה כיסוי רוחני מלא לעשיית המצוות . כך גם הפשטות היא ערך, ומשמעותה, שלא יהיה הבדל בין עבודת ה' בביתו של האדם ובד' אמותיו, לבין עבודת ה' שלו בפרהסיה . ערך זה קשור גם במידת הצניעות, שהרי אדם שנוהג כלפי חוץ שלא בהתאם 4 אמרה להתנהגותו בביתו, הרי שיש בכך גם פגם של גאווה חיצונית . מפורסמת אומרת, שנתמזל מזלו של עם ישראל, שמצוות ארבע מינים מתקיימת בפרהסיה, ומצוות מרור — בביתו של האדם . אם היה להפך − ייתכן שארבעת המינים לא היו כל כך מהודרים, ולעומת זאת אנשים היו נאלצים להדר מאוד באכילת מרור . . . מובן, שבקשת האמת היא בגדר שאיפה, וגם ללא המטען הפנימי יש ערך בעשיית המצוות כשלעצמן, אך...
אל הספר