בין התתברות ללתויבות | 91 אמר לו רבי חנינא : אשריך שנתפסת על חמִשה דברים ואתה ניצול, אוי לי שנתפסתי על דבר אחד ואיני ניצול . שאת עסקת בתורה ובגמילות חסדים, ואני לא עסקתי אלא בתורה בלבד . וכדרב הונא, דאמר רב הונא : כל העוסק בתורה בלבד דומה כמי שאין לו אלוה . . . ובגמילות חסדים לא עסק ? והתניא, רבי אליעזר בן יעקב אומר : לא יתן אדם מעותיו לארנקי של צדקה אלא אם כן ממונה עליו תלמיד חכם כר' חנינא בן תרדיון ? . . . מיעבד עבד, כדבעי ליה לא עבד . ר' חנינא בן תרדיון, שנשרף על קידוש השם כשספר תורה כרוך על גופו, הצדיק את דינו בכך שלא עסק בגמילות חסדים במידה שהיה צריך לעסוק, ובמקום זאת עסק בתורה . היחס בין התמסרותו לתורה לבין השקעתו בגמילות חסדים לא היה היחס המתאים, ומשום כך הקפיד על עצמו כמי שאין לו אלוה . בדומה לר' חנינא, אף אנו מחויבים לעסוק בגמילות חסדים במקביל לעיסוקנו בתורה . בדורנו, שישנם צרכים רבים לציבור ולפרטים, אנו צריכים להדגיש את האחריות המוטלת על כל אחד . כמובן, בנטילת אחריות יכול כל אחד לבטא את הגוון האישי שלו, המתאים לו במיוחד ; אולם על כל אחד ואחד מוטלת חובה לחוש שותפות, ליטול אחרי...
אל הספר