פרק תשיעי סכסוכי גבולות ופעולות תגמול

292 בין שלום לשלמות הארץ לרב מימון, נציגה השני של הציונות הדתית בממשלה, כפי שאירע בפרשת כביש הערבה . תקרית כביש הערבה בנובמבר 1950 אירעה תקרית בין ישראל לירדן על רקע של סלילת קטע מכביש הערבה באזור שלדברי הירדנים נמצא בשטחם . הירדנים הציבו בקטע זה של הכביש ( הקילומטר ה- 78 ) מחסומים ומשוריינים והתריעו על תנועה של כלי רכב ישראליים בכביש . כן הם הגישו תלונה לוועדת שביתת הנשק 1 הישראלית - ירדנית . בישיבת הממשלה ב- 1 בינואר 1950 הביע שפירא את התנגדותו לפריצת הדרך בכוח, אף שהירדנים חרגו מן ההליך המקובל, שחייב לפנות לוועדת שביתת הנשק לפני ביצוע פעולות בשטח . שפירא סבר שתגובה של ישראל עלולה להיתפס כפגיעה חמורה בהסכמי שביתת הנשק מצד ישראל אם יתברר שהירדנים צדקו בטענתם . הוא הסתמך על דברי הרמטכ״ל יגאל ידין, שהודה כי ייתכן שהירדנים צודקים והכביש נסלל בשטחם, וסבר שיש לעכב את הפעולה הצבאית עד בירור העניין עם משקיפי האו״ם . בדיון בממשלה התגלעה מחלוקת בין שפירא לרב מימון, שטען כי שפירא הוא ׳סניגור גדול ביותר של הלגיון [ הירדני ] ׳ . מימון הצדיק את תביעת הרמטכ״ל לפעול בכוח נגד הירדנים בטענה שדווקא פעו...  אל הספר