אבשלום כנושא הפאלוס

אבשלומַי 57 להבין שדעתו היא הטורפת תודעתה או שדעתה היא הטורפת דעתו ( . ההזדווגות הקדושה מסתיימת בהילולה , שמתרחשת בעמק האלות , 28 הילולה נקבית פרועה וחסרת רסן . הייצוג הסמלי של הגבר כקרבן , שמועלה על מזבחה של האם הגדולה , מקבל חיזוק באמצעות הרמז מקראי נוסף , שהחדירה חלפי לתוך השיר , הרמז שיוצר קשר בין המיתוס על אבשלום למיתוס על שמשון ודלילה : " שׁוּב הַמִּיתוֹס שֶׁל דְּלִילָה אֲבָל / זוֹרֵם בְּגִידֵי עֵצָה " . ואכן , ביקורת המקרא התייחסה גם אל שמשון כאל דמות ארכיטיפית-מיתית , גלגולו של אל השמש , שניתן למצוא לה מקבילות הן בתרבות המזרח הקדום והן בתרבות היוונית . על כך יעיד שמו , שמשון , מקומו ) בסביבת בית שמש ( , כוחו , מראהו , מחלפותיו , המדומות לעטרת הקרניים של השמש ) והרי גם לאבשלום מחלפות של שיער שופע , וגם הוא הצית שדה באש , כמו שמשון ( , ויחסיו עם דלילה כמייצגת של כוחות הלילה . רבים מצביעים גם על הדמיון בין הסיפור המקראי על שמשון לבין דמותו של הרקולס , שתואר לעיל על-ידי גרייבס כארכיטיפ של האל 29 המלך המקודש הוא מלך השמש ; במותו הוא חוזר לאםהגברי-הקרבן . הגדולה , אלת-הירח הלבנה , האו...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד