טענות הממלכתיות בזמן הפרשה 291 הדתיים והחברתיים-כלכליים שהתגלו במלוא עומקם בסוף שנות החמישים, ביקש בן-גוריון להדגיש ביתר שאת את חשיבותם של מערכות ממשל, משפט ומִנהל ממלכתיות ושל אזרחות מתוקנת לקיומה של חברה אזרחית-רפובליקנית ודמוקרטית פעילה . זה הרקע להבנת מאבקיו בעניין סדרי עבודתה של הממשלה, בעניין מערכת היחסים הנאותה בינה ובין ההסתדרות ובעניין שיטת הבחירות . בעמודים הבאים אראה כיצד הייתה הפרשה לקרב המאסף של הממלכתיות הבן-גוריונית, כלומר אתאר את מאבקיו של בן-גוריון בתקופת הפרשה כחלק ממערכה ממלכתית כללית ורחבה יותר . בתחילה אסקור שוב את סירובו של בן- גוריון 'לזכות' את לבון ולקבל את מסקנות ועדת השבעה ; לאחר מכן אראה כי עמדתו זו של בן-גוריון בעניין הפרשה משתלבת עם עמדותיו הממלכתיות בעניין שינוי שיטת הבחירות, ואטען בקצרה כי היא גם זו שהנחתה אותו בעניין עיצוב המִנהל הציבורי והיחס שבין ההסתדרות ובין המדינה ; ולבסוף אחזור ואנתח את עמדתו של בן-גוריון בעניין הפרשה, ואראה כי זו נובעת משיקולי צדק בסיסיים, אך גם משיקולים ממלכתיים הנוגעים למבנה המשטר בישראל . פרשת לבון בקיץ 1960 החלה כאשר הורה בן-ג...
אל הספר