פרק שביעי טענות הממלכתיות בזמן הפרשה

פרק שביעי 266 שקדמו לפרשת לבון, בין התנגדותו של בן-גוריון למערך הפוליטי המוצע של מפא"י וסיעת אחדות העבודה ובין עמדתו בפרשה עצמה : בשלושת המקרים היה בן-גוריון מעוניין להבהיר כי ישנם עניינים החורגים מהסכמיות ומן הסיעתיות המפלגתית . אף על פי שבן-גוריון האמין כי חייב להיות קשר ישיר בין הבוחר לנציגו במוסד הפוליטי ואף על פי שראה במפלגות ארגונים דמוקרטיים חשובים והכרחיים ( עובדה היא שגם כאשר פרש ממפא"י, הקים מפלגה מתחרה — רפ"י ) , הוא חשב שהמפלגות או ארגונים אחרים אינם יכולים להכתיב הכתבה מוחלטת וישירה את מדיניותה של הממשלה הממלכתית הנבחרת . בן-גוריון הדגיש אפוא שההסכמים המפלגתיים והבריתות הפרטיות בתוך הממשלה אינם יכולים לחייב את הממשלה לנהוג בדרך לא ממלכתית ( למשל למנוע ממנה את בירור האחריות על עסק הביש באמצעות הליכים משפטיים או ועדת חקירה מוסמכת המורכבת ממשפטנים ומומחים לביטחון ) ; שאין לאפשר למפלגות, להסתדרות או לגורמים פרטיים אחרים לכפות את עמדתן על המדינה ( לדוגמה בסוגיית ביטוח בריאות ) ; ובוודאי אסור לאפשר למפלגת מיעוט ( אחדות העבודה ולאחר מכן מפ"ם ) לכפות את עמדתה על מפלגת הרוב הפלורלי...  אל הספר