2. תפיסת המשפט של בן־גוריון

דרישות הממלכתיות 153 אמת, היו לבן-גוריון אמירות אומללות לא מעטות על עורכי דין ומשפטנים . בדיון במועצת העם הזמנית בעניין הפקודה למניעת טרור שהוזכרה לעיל הוא אמר למשל : כל יוריסט יודע שאפשר בנקל לארוג קורי עכביש יורידיים להוכיח הכל ולסתור הכל [ . . . ] כתלמיד למשפטים אני יודע, שאין כיוריסט מומחה לעקם כל כתוב ולהמציא סברות מפולפלות ופרושים מבלבלים [ . . . ] דרושה הכרת המציאות וידיעת העובדות והללו צריכים לקבוע ולא הפלפול היורידי . ובדיון בממשלה, שנסב על משכורתו של היועץ המשפטי לממשלה הוא אמר : משכורת גבוהה מקבלים עורכי-דין בלבד . זה לא בדין ואני שונא בנפש למקצוע זה, אולם עובדה היא שעורכי הדין מקבלים משכורות גבוהות ; המוכשרים שבהם, על ידי רמאות או באמת מתוך כשרון, הם בלבד זוכים למשכורות גבוהות מאד . 56 התנהלותו הסמכותנית של בן-גוריון ונטייתו לפוליטיקה ריכוזית ולחוסר פשרות בהפעלת מרות הרוב על המיעוט מחזקות עוד יותר את הרושם שהוא ראה במשפט מכשיר פורמלי להפעלת מדיניותו ולא הכיר בחשיבות הגדולה של המשפט, שלטון החוק וזכויות האדם . אבל תהיה זו טעות להסיק את יחסו האמתי והכללי של בן-גוריון למשפט מאמ...  אל הספר
יד יצחק בן-צבי

מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב