דרישות הממלכתיות 139 תנועה ממלכתית שהאינטרסים שלה מזוהים עם האינטרס הכללי של האומה . זו הייתה קודם כול הכרעה רעיונית — תנועת הפועלים העברית התנערה עוד בשלב מוקדם מן הרעיון המרקסיסטי של מלחמת מעמדות וביקשה תחת זאת להקים מן היסוד חברת מופת יהודית סוציאל-דמוקרטית וממלכתית . תנועת העבודה דבקה רוב ההיסטוריה שלה בהכרעה רעיונית זו : היא בחרה פעם אחר פעם בעשייה הממלכתית ודחתה את ההסתגרות 'הנזירית' במסגרות מופת ( דוגמת הקיבוצים ) כדרך פעולה בלעדית או אפילו עיקרית . הכרעה רעיונית זו היא יסודן של שתי החלטות פוליטיות : ההחלטה של תנועת העבודה להיות תנועה סוציאל-דמוקרטית רחבה ; והחלטתה של אחדות העבודה בוועידתה החמישית בשנת 1926 לאמץ את הרעיון של 'ממעמד לעם', כלומר להיאבק על השלטון בחברה היישובית ובתנועה הציונית כדי לעצב את היישוב היהודי בארץ ישראל כחברה סוציאל-דמוקרטית וממלכתית . תנועת העבודה ראתה בעצמה משלב מוקדם — ועל אף המגמות העיליתיות שהתרוצצו בקרבה — תנועה סוציאל-דמוקרטית עממית רחבה ולא מפלגה 'נזירית' צרה שעניינה הקיבוצים וקבוצות הפועלים העירוניות . 'אני נגד הרעיון הכוזב של יחידי סגולה והמון ר...
אל הספר