ג. הבעיות והמתחים הכרוכים בפורמליזציה של היחסים הפוליטיים

פרק רביעי 136 גדולה ניהול וולונטרי ולא פורמלי, שכן ניהול ספונטני שכזה אינו יעיל ואף לא הוגן . ניהול שאינו פורמלי, כלומר שפנייתו לכלל האוכלוסייה אינה אחידה, אימפרסונלית ושוויונית, נוגד את עקרון הכלליות ( אוניברסליות ) של המדינה ואת השוויון בפני החוק, ועלול לפגוע בחירותם של הפרטים ובריבונותם . ראוי לציין שעם הקמת המדינה נעשתה פורמליזציה לא רק בדפוסי הפעולה של היישוב אלא גם באופי ההנהגה . ההנהגה הפוליטית של התנועות בתקופת היישוב, שבחלקה לא עסקה בתפקידים ביצועיים ( ברל כצנלסון במפא"י ומאיר יערי בשומר הצעיר הם דוגמאות בולטות ) , ובחלקה הייתה בעלת מעמד חשוב, אך לא פורמלי ( דוגמת אליהו גולומב, מנהיגה הלא פורמלי של ההגנה ) , התחלפה עתה בהנהגה פוליטית שאִיישה משרות שלטוניות, וזוהתה בהדרגה בעיקר עם המשרה ופחות עם הכריזמה האישית . בעניין זה היה בן-גוריון במידה רבה יוצא מן הכלל שהעיד על הכלל . פיטר מדינג הראה בצורה משכנעת שמנהיגותו של בן-גוריון הייתה מנהיגות טרנספורמטיבית ולא מהפכנית דווקא . לשון אחר, בן-גוריון לא ניפץ את המוסדות הפוליטיים והמִנהליים שהיו קיימים בתקופת המנדט, אלא ניצל את הכריזמה ש...  אל הספר
יד יצחק בן-צבי

מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב