א. הערכים המקופלים ברעיון המדינה המודרנית

פרק רביעי 128 כדי לשמור על חירותם של האזרחים ולספק להם מסגרת שיבטאו בה את ריבונותם כבני אנוש, על המדינה, על חוקיה ועל מוסדותיה לשוות תמיד את האדם לנגד עיניהם, ובין היתר להקפיד על פעולה אחידה, אימפרסונלית וכללית- אוניברסלית, שתמנע פגיעה בחירויותיו של פרט זה או אחר ותשמור על השוויון הבסיסי בין בני האדם המרכיבים את הגוף המדיני . אכן, מלבד ההדגשה של זכויות הפרט וריבונותו, דומה כי הערך המרכזי המבחין את המדינה המודרנית מצורות משטר קדומות הוא ערך השוויון או הכלליות ( אוניברסליות ) . למן המאה החמש עשרה נֶהֱגתה 'המדינה' במחשבה הפוליטית המערבית, ובמידה רבה אף עוצבה כגוף פוליטי ריבוני המגלם את 'הכלליות' ( האוניברסליות ) , כלומר את האינטרס הציבורי הכללי, ופונה פנייה שוויונית ואחידה לכלל בני האדם . ההגות הפוליטית המודרנית רואה במדינה אותה ספֵרה חברתית הנפרדת מן החברה ( פרדוקסלי ככל שהדבר נשמע ) , ולכן מסוגלת להתעלם — ולו תאורטית — מן ההייררכיות, מיחסי הכוח ומן ההבדלים החברתיים . התעלמות זו מאפשרת למדינה לפעול על פי האינטרס הכללי של החברה ולא על פי אינטרסים מגזריים ( סקטוריאליים ) , וכן היא מאפשרת ל...  אל הספר
יד יצחק בן-צבי

מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב